כל מה שלא רציתן לדעת על קשיו
בואו נדבר על קשיו.
בעץבעיר (שמאז הפוסט כבר הספיק להיסגר...) אנחנו לא קונות קשיו, לא משתמשות בו לגבינות של שבועות ולא עושות ממנו לבנה.
א'נשים תוהים על הבחירה לעזוב את האגוז הבאמת טעים הזה לנפשו.
הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על מושיע הטבעונים:
עץ הקשיו גדל באיזורים יחסית טרופיים. כלומר, במדינות עולם שלישי – רחוק מהעין...
הפרי המדומה של הקשיו, שנראה כמו תפוח, הוא אכיל, טעים וללא גרעינים.
את הפרי הזה לא תמצאו בשווקים, גם לא של הודו וויאטנם, כי הוא מתחיל לתסוס מהר מאוד מרגע הקטיפה, ברור שכל הטוב הזה מבוזבז כשאנחנו נוהים אחרי חלק אחד קטנטן שתלוי על הפרי המדומה. תמשיכו לקרוא...
הפרי האמיתי, הוא מתחת למדומה, וגלום בתוך קליפותיו האגוז (בעצם יותר כמו שקד מבחינה בוטנית) הנכסף.
אין דבר כזה קשיו RAW! כל אגוזי הקשיו עברו חימום בקיטור, שריפה ותנור. חימום זה לא דבר שמיטיב עם שמן שיש בשפע בקשיו.
כל אגוז שאתם רואים קולף ידנית, זאת הדרך היחידה שבה אפשר לקלף את הקשיו מבלי שהשרף יפגע בו.
במהלך הקילוף יוצא שרף רעיל ופוגע בידי המקלפים והמקלפות... שעובדים רחוק רחוק מאיתנו, בשכר נמוך במיוחד ובתנאים קשים – כמו כל סחורה שלא מסומנת "סחר הוגן".
אז נשאלת השאלה, האם אנחנו רוצים לתמוך בתעשייה נצלנית מעבר לים?
תהיו בטוחים שקשיו ב-60–100 ש"ח לקילו לא נוצר בסביבה נעימה ומתחשבת בעובדים או באדמה.
זאת עבודה קשה שאף אחד מאיתנו לא היה מוכן לעשות, והיחידים שעושים אותה הם אלה שאין להם אפשרות לבחור אחרת.
כמו כן, חשבו על האדמה והעצים שגדלים עליה בכמויות בלתי סבירות ביחס לתוצרת, בהשוואה לפרי הקקאו, למשל – עוד סיפור עצוב של ניצול וצריכת יתר (בפעם אחרת, פוסט שממש לא בא לי לכתוב...), אבל לפחות כל פרי נושא בחובו הרבה פולים. במקרה של הקשיו, כל "פרי" שווה אגוז אחד בלבד!
בעולם מתוקן היינו אוכלים מעט מאוד קשיו, רק מתוך התחשבות באדמה, עוד לפני הא'נשים.
שווה להכיר את סחר הוגן ישראל تجارة عادلة إسرائيل Fair Trade Israel ארגון שמרכז את נושא הסחר ההוגן בישראל נוצרה קואליציית סחר הוגן בישראל.
יש קשר ישיר בין הסחר ההוגן לאקולוגיה. השאיפה משותפת, עולם שבו החיים מלבלבים ובני אדם לא מנוצלים. עולם ללא עבדים, אנושיים ולא אנושיים.
נכון להיום, הרוב המוחלט של המוצרים על מדפי הסופר מייצגים פשעים אקולוגיים וחברתיים. קשה מאוד לצרוך נכון ומוסרי.
עץבעיר הוא מקום שבו אנחנו לא מרימות ידיים ותמיד פנויות לחקור עוד ועוד את מקורות המזון שלנו.
ובנוגע לקשיו, לא היה קשה להגיע למידע, שהוציא לנו את התיאבון אליו, אבל החלטנו שבמקום להרים ידיים מעומס המידע, נתאמץ לשאול שאלות.
מוזמנות להסתכל איך אפשר ליצור שפע משקדים למשל.
Comments