בעקבות קריאת לחיות פתוח

אז בואו נדבר על חשק מיני בזוגיות. 80% מהנשים לא מעוניינות בסקס אחרי 20 שנה בזוגיות. אחרי 4 שנים מחציתן מה שנקרא - לא בקטע. מה קורה שם? והאם יש פיתרון שהוא לא - "עוד קצת עבודה זוגית"?

פוסט חושפני ואישי על חשק מיני, מונוגמיה ומוסכמות חברתיות.

אני מפרסמת את המילים האלה אחרי שנתיים שהם חיכו ב"מגירה" שהיא הדרייב שלי.

זה נושא טעון וכבד אך אני מרגישה תחושת אחריות - מהרגע שאני מודעת אחרות גם צריכות. די להסתרות.

אז בואו נדבר על חשק מיני בזוגיות.

80% מהנשים לא מעוניינות בסקס אחרי 20 שנה בזוגיות.

אחרי 4 שנים מחציתן מה שנקרא - לא בקטע.

רגע, רגע, אבל כל חיי סיפרו לי: כשגבר ואישה מאוהבים זה הסקס הכי טוב, האישה הופכת למינימום חתולת מין.

לפי הסיפור, הסקס נגמר רק שנהיים זקנים וממורמרים מהחיים.

בכל הסרטים צפיתי באותו התסריט: זוג מאוהב וצעיר ששני הצדדים בו רק מחכים להזדמנות למין.

ואם זה לא המצב, ואין רצון להתעלס, מהר מאוד הזוגיות נגמרת, כי משהו לא בסדר בה. ברור.

זה בטח רק אני

הרי כל החברות שלי (ואולי זו האמת האותנטית שלהן) תמיד מספרות לי כמה הן חיות מין עם בן הזוג שלהן. כמה הוא עושה להן את זה. יכול להיות שהן מספרות לי רק חלק מהאמת? שהן מסתירות?

כל פעם שאני בזוגיות אני חיה עם תחושות אשמה עמוקות. משהו לא בסדר בזוגיות, או לפחות בי.

מחשבות וגם אמירות של אנחנו בטח צריכים לגוון, לתקשר. אני צריכה לעשות מדיטציה, להיפטר מהורמונים, לאכול טוב ולעשות ספורט. כן, זה בטח קשור להרגלים שלי.

הרי איזה הסבר הגיוני יש לכך? כשהתחלנו לצאת הייתי מלאת תשוקה וכמה חודשים אחר כך...נגמר החשק.

חשבתי שאני צריכה לחשוב על לעשות את זה באובססיביות ולהיות על קוצים עד הסוף שבוע. וזה לא קרה, אכן הייתי על קוצים, אבל כי רציתי שנהיה ביחד מכורבלים.

כן, נהניתי במיטה, אפילו מאוד.

מה שחסר הייתה אותה תשוקה בלתי הגיונית שגורמת לך להשתגע מכל מחווה שלו.

באיזשהו שלב סיפרתי לו, ועכשיו זה לא רק אני עם רגשות אשמה. בטח זה כי הוא לא מספיק טוב בשבילי. משהו בו לא גברי מספיק. דפוק.

"לנשים נגמר ממונוגמיה. התשוקה יורדת. הן פשוט לא מיניות עם בן הזוג שלהן"

"43% מהנשים סובלות מליבידו נמוך בזוגיות"

אני קוראת את השורות האלה. נושמת. קוראת שוב.

זה ממש כולן. טוב אולי לא כל בנות העשרים אבל הרבה יותר ממה שחשבתי.

ומה עושים עם זה? ולמה זה קורה?

"תשוקה מינית פורחת במצבים של ספונטניות, חידוש, אי-ודאות"

"משפחתיות זקוקה לביטחון ויציבות"

"מה שמעודד משפחתיות הורג תשוקה ומה שמעודד תשוקה מסוכן למשפחתיות"

אז יכול להיות שהמונוגמיה הרגה לי את הליבידו.

הציפיות שאדם אחד יענה לי על כל הצרכים שבעולם לא נענו ובעיקר גרמו לסבל.

החבר שלי לשעבר היה ועודו בחור מתוק, אחראי וכן המון זמן רציתי להקים איתו משפחה.

משתבר שמי שאת רוצה להקים איתו משפחה הוא לא בהכרח זה שתקפצי עליו פסוקת רגליים ברגע שתוכלי.

הספר "לחיות פתוח" ע"י מאשה הלוי משנה לי עוד משהו בחיים. עוד חלק של הביטחון העצמי שמושב למקומו אחרי שנהרס תחת הציפיות המשוגעות שהיו לי שנבעו ממיתוסים של החברה המערבית. אגדות שלא תואמות את טבע האדם ורוח האישה.

תודה למאשה, שגרמת לי להרגיש שאני ממש בסדר. מה שלא בסדר זה סולם הערכים והאמונות המונוגמיות על זוג יונים, שבלילה נהיים ארנבים, וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.