פוסט על אנימיזם, תרבויות ילידיות והתשובה הארוכה שלי לשאלה השגורה - אז… את מאמינה באלוהים?
מעולם לא עניתי לשאלה "האם את מאמינה באלוהים?" ב"לא". אך מעולם לא הרגשתי לחלוטין בנוח להגיד "כן".
תמיד עניתי בהיסוס תשובות מורכבות. אני מאמינה שיש משהו גדול מאיתנו.אני מאמינה שיש תוכנית גדולה. מאמינה שהעולם נוצר במפץ הגדול לפני 7 מיליארד שנה. לא מתחברת לסיפורי התנ"ך. לא נעים לי ששמור לי מקום מאחורה בבתי התפילה.
עד לשנתיים האחרונות עולם הרוח שלי היה בערפל. היו רק רק שתי אפשרויות, שחור או לבן. יש אנשים שמאמינים באלוהים ושומרים (או לפחות מכבדים) מצוות, ויש אנשים שלא מאמינים, סולדים ולועגים לדת. נראה כי הדרך היחידה להתחבר לכוחות נשגבים היא על ידי הפרוטוקולים והחוקים של הדתות הגדולות - יהדות, נצרות ואיסלאם. אה ויש את האנשים שיושבים לנשום, במזרח שרק שמעתי עליהם שמועות.
יש לי זיכרון שנשאר איתי מלפני חמש שנים, מהמכינה הקדם צבאית, בית ישראל. בשיעור, אחד המורים האהובים עליי, חנניה בלס, ג'ינג'י שכזה, הוכיח שכולנו מאמינים באלוהים. ההסבר היה די פשוט: אם אנחנו מאמינים באהבה, צדק ורצון - אנחנו בהכרח מאמינים שיש אלוהים או איזשהו כוח אחר שמזיז עניינים חוץ מאיתנו. אהבתי את השיעור. מאוד. אבל גם חנניה עם הכיפה הסרוגה והחיוך הלבבי, לא ענה לי על השאלה המהותית, איך האמונה באלוהים מתבטאת בחיי היומיום של אישה חילונית וצעירה כמוני?
הבילבול שלי נמשך אבל לא העסיק אותי המון. פשוט ידעתי שאלוהים או מה שזה לא יהיה, נמצא איתי. כשרע אני קוראת בלי לחשוב "אבל למה?? אלוהים למה??".
כשטוב אני אומרת "תודה לאל" ו"ברוך השם". ככה יוצא. טבעי.
הקרובים אליי תמיד צוחקים שהמשפט הקבוע שלי הוא "יהיה בסדר" וכששואלים אותי "מאיפה את כל כך בטוחה?" אני עונה משהו כמו "כי דברים תמיד מסתדרים". מעולם לא הבנתי למה וממה אני צריכה לפחד ולהיזהר כל כך.
בעקבות חיי בעץבעיר, שהביאו אליי ספרים כמו דרך הקסם של רינה קסם שהיא גם חברה של העץ, ופגשתי אותה כאן מספר פעמים. דרך רינה גם הכרנו את הפודקאסט המכונן "האמרלד" של ג'וש שרי, דרכו אני מקבלת ידע לאמת שתמיד נמצאת איתי.
איפשהו בדרך גיליתי שאני אנימיסטית.
מה זה אומר?
אנימיזם היא האמונה שלהכול יש נשמה. לצמחים, לאבנים, לחיות, להרים, למעיין ולרוח. הכול חי ונושם ובעל עולם פנימי עשיר: שאיפות, בחירה חופשית, תכונות ומערכות יחסים רב מימדיות הם לא דבר ששמור להומו-ספיאנס. לא מאמינים? תשאלו את הכלב או החתול שלכם.
אנימיזם היא דרך להסתכל על העולם בצורה לא היררכית. מכיוון שלהכול יש נשמה, אז עם הכול ניתן לתקשר ולנהל יחסים. ליצור חברויות שלא מבוססת על יחסי כוח וניצול אלא על אהבה ומענה על צרכים. לכל ישות יש פוטנציאל להפוך לחבר, לאויב, לבן-דוד או לסבתא מנוחה.
זוהי גם אמונה בגלגול נשמות, באלים, באלות, בכוחות קסם וכישוף, גילוי עתידות, אסטרולוגיה, חלומות, חזיונות ושינויי צורה.
אני משתמשת במילה אמונה לשם ההסבר אבל האמת היא שעבור אבותינו הפליאוליתים, הציידים-לקטים, החיים היו בדיוק ההפך מהליכה עיוורת אחר קונספטים ורעיונות. הם הרגישו את האנימיזם בכל רמח איבריהם. הם לא האמינו שיש אלוהים. הם ידעו זאת, כי הם דיברו איתו תכופות. היה להם קשר ישיר איתו ועם כל מה שסביבם. מעבר לכך, לרוב זה לא היה הוא, זו הייתה האלה הגדולה על שלל שמותיה וייצוגיה (אלוהימה אם תרצו). בריאה, שכינה, הוויה, אימא אדמה, אשרה, דיאנה, דמטר, הקטה (ויש עוד הרבה הרבה שמות…)
לילידים שעוד נותרו, במזרח אפריקה או בלב האמזונס, אין אפילו מילה לאנימיזם, לדת ולטבע. אתה לא צריך לתת שם למה שהוא חלק בלתי נפרד ממך. אנימיזם הוא מושג חדש שהומצא לפני 150 שנה ע"י אנתרופולוג אנגלי שחקר תרבויות אלו.
תקראו לזה הדת הפרימיטיבית. הלא מתקדמת, הפראית, הפגאנית. אבל מה זה בדיוק נישוק קמעות, קליעת חלות וחגיגות בכרמים בט"ו באב אם לא זכר לאותם מנהגים פגאניים?
הדת העתיקה הזו, היא הבסיס לדתות המודרנית והיא עדיין נמצאת כאן איתנו. לא משנה כמה ניסינו להחריב אותה באלפי השנים האחרונות היא עדיין מוצאת את דרכה לחיינו: למשל בסרטי אנימה יפנים, בפרסומות זוהרות למוצרים טכנולוגיים, בסרטים מצוירים ובמשחקי וידאו פופולריים. התודעה האנימיסטית שלנו מסרבת לעזוב ולפנות מקום לרציונליות המצופה מאיתנו כמבוגרים. משום מה אנחנו לא מפסיקים לדבר לחיות ולהימשך לאורות נוצצים. אנחנו מחפשים באובססיביות ובשיטתיות (ראו ערך סמים, מסיבות טראנס ומלחמות) את מה שאבד לנו - התודעה הגבוהה שמאפשרת לנו לתקשר עם עולם הטבע.
שלא תטעו, אנחנו היוצאים מהכלל.
כל התרבויות, בכל מקום בעולם, לאורך כל הזמנים, למעט התרבות הפוסט-מודרנית שלנו, הן אנימיסטיות.
אז מה נכון? האם באמת יש נימפות יפיפיות מעל המעיין? אלפים ושדונים במעבי היער? או ש-99% מהאנושות דמיינה, הזתה. הפראים האלה פשוט לא מתקדמים כמונו.
האם תרשו לעצמכם לראות את מה שלא ניתן להסביר?
אם מעניין אתכם לדעת עוד על תרבויות מחוברות לאדמה ולרוח, אני ממליצה לשמוע את הפרק המאלף של ג'וש שריי "Animism is Normative Consciousness" - אנימיזים היא התודעה הנורמטיבית. הפוסט שכתבתי הוא תקציר ונקודת המבט שלי למידע שקיבלתי בו ובפרקים גאוניים נוספים. את הספר של רינה ניתן לקנות דרכה או בעץבעיר.
מאחלת לכולנו חיים מלאי יופי, אהבה וקסם!
** היה תכנון לשים תמונה שלי עושה מדיטציה ליד נחל. אכן עשיתי תרגולים רוחניים ליד הנחל בסוף השבוע האחרון אבל שכחתי לצלם כי הייתי מרוכזת... ובכן... בלעשות מדיטציה ליד הנחל. בינתיים אפשר להסתפק בבלונדינית מהאינטרנט.
Komentar